יום חמישי, 8 במרץ 2012

מבוא


שנת הלימודים הנוכחית היא שנת בר-מצווה עבורכם הילדים. בשנה זו, כחלק מפעילויות בר-מצווה, תכתבו עבודה אישית הנושאת את השם "שורשים".
מהם בעצם "שורשים"? מדוע אנו משווים שורשים של עץ לשורשי משפחה?
שורשי המשפחה הם התומכים בה ומחזקים אותה בדיוק כמו שהעץ נתמך על-ידי השורשים. אין לעץ אפשרות להתפתח ולהתחזק ללא שורשיו.
על-ידי התחקות אחר שורשינו אנו נבין את חשיבות המשפחה ותרומתה לתרבות העם ולהמשכיות קיומנו.
עבודתכם היא מחקר עצמאי, המלווה בהנחיה והדרכה. במהלך הכנת העבודה תכירו חלק משמעותי בתולדות המשפחה, תשאלו, תחקרו ותדרשו, וכך תתוודעו אל פרטים שהיו נסתרים מידיעתכם.

נושא שורשים אינו עומד בפני עצמו, אלא הוא קשור לנושאים נוספים הנלמדים בשנה זו בבית הספר, לדוגמה יש קשר בין מקצוע סימנים לשורשים ובין בר-מצווה לשורשים.

דוגמאות לסוגים שונים של עבודות

שער הראשון - אילן יוחסין


אחת הדרכים לארגן את תולדות המשפחה היא באמצעות בניית עץ משפחה (הנקרא גם אילן יוחסין).
לשם בניית אילן היוחסין עליכם לאסוף מידע מבני המשפחה, שלושה דורות אחורה (לפחות) או יותר. באילן יוחסין יופיעו גם בני משפחה שלא פירטתם והרחבתם עליהם במהלך העבודה (דודים, בני דודים וכו').
לגבי כל בן משפחה, שאתם משלבים באילן היוחסין, איספו מספר פרטים ביוגרפיים חשובים, כגון: שם פרטי, שם משפחה, שנת לידה, שנת פטירה.
ישנן דרכים רבות לבניית אילן יוחסין. היעזרו באתרים המופיעים בפרק אתרי העזר ובשרטוט המצורף לפרק זה.


רעיונות להכנת אילן יוחסין במחשב
http://www.lupabook.co.il/heritage-books.php

רעיונות ואפשרויות הדפסה
http://www.shorashim-teud.co.il/default/Pedigree-Tree.aspx


אילן יוחסין ממוחשב 


http://www.myheritage.co.il


כיצד ניתן להכין את האילן יוחסין?
1. לשרטט על דף ולהגיש.
2. להכין עץ "אמיתי" עליו תלויים שמות המשפחה.
3. להכין אילן יוחסין אינטרנטי.
4. להיעזר בתוכנות מחשב. 



שער רביעי : מסורת משפחתית



אפשרות ראשונה : סיפורו של חפץ 
גלגולו של חפץ

" בין העולים החדשים לכפר שעועית, היו גם הדודה יוספינה ואחייניתה עמליה, בת התשע. לכל העולים הוכנו דירות מראש, אבל הדודה יוספינה לא יכלה להיכנס אף לאחת מהן בשל החפצים הרבים שהביאה עמה. לפי כך, פינה לה וועד הכפר את האסם הישן. יום שלם כרעו עמליה ודודתה על ברכיהן וקרצפו את רצפת הבטון, ואז יכלה הדודה יוספינה להכניס לשם את חפציה; מיחם תה ענק, נול אריגה שיצא מכלל שימוש, מכונת תפירה מדגם ישן, שידה עתיקה מכורסמת מעט, כדי חרס ששימשו לפני שנים רבות, לכיבוש מלפפונים, צנצנות זכוכית מלאות תבלינים, שעון מטוטלת שספרותיו דהו, תיבת עץ גדושת מכתבים, שק יוטה צבעוני, שבו שמרה הדודה יוספינה את הבולים הישנים שלה, מערכת כוסות לקפה שנשתמרה מסבתה, גלילי - בד מלמלה שיצאו מן האופנה לפני חמישים שנה, כינור בלי מיתרים, שולחן עץ אדר שרגליו מסולסלות, מקל טיולים שאבי אביה גילף, ארבעה דובוני - עץ קטנים שהביאה דודתה ממרחצאות בדן-בדן, ועוד הרבה הרבה חפצים.הדודה יוספינה פשוט לא השליכה חפץ כלשהו מימיה."
מתוך: דודה יוספינה נשארת באסם/ נורית זרחי


כמעט בכל משפחה אפשר למצוא חפצים ישנים או עתיקים, שנשארו מדור קודם. ישנם חפצים אשר יוקרם טמון בעובדת היותו מזכרת מאדם אהוב.
חפצים כאלו, קשה להעריך בכסף, אבל ערכם הרגשי רב מאוד.

ý     אספו מבני משפחתכם חפצים שנשמרו אצלם מן העבר, כגון: פמוטים, אריג רקום ביד, כלי ישן, תכשיט, כלי נגינה, בגד מאירוע מיוחד, בובה שנשמרה מדור קודם, מדליה, סיכה , ספר וכדומה.
         כמעט כל דבר שנישמר במשפחה שנים רבות, נושא עמו זיכרון כלשהו.        
        
ý     בקשו מהוריכם ומקרוביכם, לספר לכם על חפץ שירשו מדור קודם. שאלו אותם שאלות העשויות לשפוך אור על גלגוליו של החפץ ובעקבות כך, גם על תולדות המשפחה.   
בדף הבא תמצאו שאלות לדוגמא.
      

שאלות לדוגמא:       

ü      מתי וממי קיבלו את החפץ?
ü      היכן היו כשקיבלו אותו?
ü      באילו נסיבות קיבלו את החפץ?
ü      במשך כמה דורות נמצא החפץ במשפחה?
ü      כיצד הגיע לראשונה לידי המשפחה וע"י מי? 
ü      למה נועד חפץ זה?
ü      כיצד נשמר החפץ לאורך השנים?
ü      מה ניתן ללמוד ממנו על העבר?
ü      האם יש לו ערך רגשי עבורך? אם כן, מדוע?
ü      האם לדעתך, הוא מסמל דבר מסויים במשפחה?
ü      מה לדעתך, יקרה לחפץ הזה בעתיד?

הוסיפו לרשימה שאלות נוספות עלפי הצורך.

ý     רישמו את סיפורו של החפץ, על-פי התשובות וצרפו צילום או ציור שלו.

 אפשרות שנייה:  סיפורים משפחתיים 

סיפורי אלף לילה ולילה

בכל משפחה יש בדרך – כלל סיפורים, מעשיות, פתגמים, שירים ובדיחות שעוברים במשפחה מדור לדור.
גם אלה שייכים למורשת המשפחתית וכדאי לתעד ולשמר אותם. 

"התפוח לא נופל רחוק מן העץ".

ý     כתבו מהי לדעתכם, כוונת הפתגם?

ý     הביאו דוגמאות מחיי המשפחה.

ý     נסו למצוא פתגמים נוספים בעלי אותה משמעות או משמעות הפוכה.

ý     שאלו את הוריכם וקרוביכם אם ישנם פתגמים בשפת אמם  המתייחסים לקשרי משפחה.


השנה למדתם על הסיפור העממי.
ý   שאלו את הוריכם וקרוביכם אם ישנו סיפור עממי הקשור לארץ מוצאם, או האם ישנם ספור משפחתי, שיר או בדיחה שעוברים מדור לדור.

ý     כתבו את הסיפור/ שיר/ בדיחה והוסיפו פרטים נוספים על-פי המסופר לכם.

     לדוגמא:
ü      מתי נהגו לספר או לשיר זאת והיכן?
ü      מי היה המספר בדורות הקודמים?
ü      מה ניתן ללמוד מכך על עברה של המשפחה או על מוצאה?

ניתן להקליט את מי שמספר או שר ולשמור זאת.


אפשרות שלישית: שלוש דורות שאלות זהות




עליכם לבחור שלושה בני משפחה מדורות שונים ( לדוגמה אתם, אחד ההורים, סבתא או סבא..)


ולשאול כל אחד שאלות זהות.


דוגמה לשאלות:

1.      האם השתייכת לאיזה ארגון, תנועה, או מועדון?
2.      מה נהגתם לעשות במפגשים שקיימתם? (לבלות יחד, לדון בנושאים שונים, לערוך פעילויות משותפות וכו').
  1. האם הארגון הזה עדיין קיים? אם לא, מה קרה לו?
  2. סיפורים "פיקנטיים", חוויות, זיכרונות מיוחדים.

1.      באיזו מסגרת עברת את גיל ההתבגרות?
2.      האם קיימת טקס בר/בת-מצווה? אם כן, ספר מה הוא כלל.
  1. מה היה אורך החיים בתקופתך בגיל זה? (סלנג, לבוש, מוסיקה, אווירה בארץ, קשר עם חברים, ועוד).
  2. סיפורים "פיקנטיים", חוויות, זיכרונות מיוחדים.

1.      האם זכורה לך שמחה משפחתית מיוחדת? (כגון, חתונה, בר-מצווה, יום הולדת מסוים וכו').
2.      מה נהגה המשפחה לעשות בימי חופשה? (להתכנס לארוחה משותפת, לבקר מכרים או בני משפחה, לנסוע לטייל וכו').
  1. האם זכור לך מאכל מיוחד שהייתם אוכלים בחגים, במועדים או באירועים חגיגיים? איזה?
  2. איזה מאכל היה אהוב עליך ביותר כשהיית ילד?
  3. האם אתה זוכר שיר מיוחד שהיה אהוב עליך בילדותך או בצעירותך?
  4. האם תוכל להקליט אותו?

  1. מה נהגה משפחתך לעשות בשבת? (לדוגמא: להתכנס לארוחה משותפת, להדליק נרות, ללכת לבית הכנסת, לבקר מכרים ובני משפחה, או דווקא לנסוע לטייל, או לבלות בצורה אחרת).
  2. האם במשפחתך נהגו לדבר על ארץ ישראל? אם כן, מתי? (במפגשים עם קרובי משפחה או עם יהודים אחרים, וכו').
  3. האם בצעירותך התרחש בארץ ישראל מאורע שהשפיע על חייך?



סכמו את הפרק : מה דומה בין הדורות ומה שונה.
מה אפשר ללמוד מכך? 


  

שער שלישי: ראיונות עם בני משפחה


  • "כשאמא באה הנה יפה וצעירה,                                    
    אז אבא על גבעה בנה לה בית
    חלפו האביבים - חצי מאה עברה       
    ותלתלים הפכו שיבה בינתיים."
                                                        מתוך חורשת האיקליפטוס / נעמי שמר                                    

    נעמי שמר כתבה רבות על חיי הוריה, החלוצים מעמק כנרות, אשר עיבדו את אדמות הגליל התחתון, חוו שמחות וחוו מלחמות, חוו אהבה וחיי חברה וחיו חיים השייכים לתקופה של תחילת המאה ה-20. בשיריה ניתן למצוא רמזים לתקופה זו שהייתה ואיננה עוד.

    גם אתם יכולים להפיח חיים בסיפורי הנוסטלגיה של הוריכם ושל הורי הוריכם.

    ý    ערכו ראיון עם בני משפחתכם הבוגרים (הורים, סבא וסבתא, דודים/ות).
    בקשו מהם לחשוף אתכם לחוויותיהם מהתקופה בה היו בגילכם, וכתבו זאת בכל דרך שהיא (יומן בגוף המספר, שיר, חיבור, כתבה וכדומה). שימו לב שכל פרטי הראיון יבואו לידי ביטוי ביצירתכם.
    ניתן לצייר ציור בהשראת הראיון ולצרפו לאשר כתבתם.

    עריכת ראיון היא פעולה מורכבת במקצת. עליכם לזכור, כי המסע אל העבר המשפחתי טומן בחובו חוויות והתרגשויות משמחות, אולם לפעמים מתגלים אירועים עצובים או קשים. יש אנשים שהפתיחות היא טבעם ויש אנשים ששיחות מסוג זה קשות להם יותר. לא תמיד תקבלו תשובות לשאלותיכם, אבל ייתכן גם שתיכנסו לעולם הקסום של הנוסטלגיה בתחומים שכלל לא העלתם על דעתכם לשאול עליהם. 

    כדאי לבקש מהמרואיין לתעד את הראיון עמו על-ידי הקלטה או הסרטה.
    כמו-כן, ניתן לבקש ממנו מסמכים, תמונות וחפצים הקשורים לסיפור חייו.
    אפשר לצרף תמונות עכשווית שלכם עמו.
    כדאי להכין רשימה של שאלות, טרם הראיון.


    עצות לראיון מוצלח:

         הדרך הטובה ביותר להכיר מישהו היא לדבר איתו ולראיין אותו.
    אפשר לראיין את ההורים בנפרד או יחד, אבל חשוב להקדיש לכך מספיק זמן. הראיון יכול להיות קצר – אם אבא ואמא לא אוהבים לדבר על עצמם, ויכול להיות ארוך מאד, מלא בסיפורים וזכרונות.
    מומלץ מאד להקליט את הראיון. אם תרצו לכתוב הכל בזמן הראיון, הסיפורים יסופרו בקצב הכתבה, ולכולם יימאס מהר. בראיון מוקלט אפשר לדבר חופשי, בלי לנסות לזכור את מה שנאמר, ואחרי הראיון יש לכם את כל הזמן שתצטרכו כדי להוציא מהטייפ את הסיפורים החשובים. אם תרצו אפשר לציין על נייר מתי נאמרו דברים חשובים, כדי שיהיה קל יותר לאתר אותם בהקלטה אחר-כך. כדאי מאד גם לשמור את ההקלטות. בשנים הבאות הן יכולות להפוך לזיכרון חשוב, ואולי תוכלו לתת אותן לאח או לאחות הקטנים כאשר יגיע תורם לכתוב עבודת שורשים.
    לראיון צריך לבוא מוכנים מראש. יש להגדיר את מטרת הראיון, ולנסח מראש את השאלות. כמובן שבזמן הראיון אפשר לשאול שאלות נוספות, אולם השאלות המוכנות והגדרת המטרה תעזור לכם לודא שתקבלו את המידע שרציתם, ולא תסטו מהנושא.
    ראיונות יש לעשות עם כל אחד מבני המשפחה שתרצו להכניס לעבודה. אם יש קרוב משפחה שגר רחוק – אפשר לעשות ראיון קצר בטלפון (בתנאי שיהיה באמת קצר). מצד שני זו הזדמנות מצוינת לנסוע אל הדוד שלא הייתם אצלו כבר שנים.

    נושאים לשאלות:                                                     

    ü     מקום ושנת לידה.
    ü     הווי חיי הקהילה.
    ü     זיכרונות מחיי היום יום כבני נוער וכבוגרים.
    ü     סגנון לבוש.
    ü     צורות הבילוי בתקופתם.
    ü     סיפורי ילדות משעשעים.
    ü     משחקי ילדות ותחביבים.
    ü     תנועות נוער, חוגים ועבודה.
    ü     שפה מדוברת וסגנון השפה העברית.
    ü     שמות וכינויים.
    ü     חינוך ולימודים.
    ü     חיי משפחה ותפקידים בבית.
    ü     שבת, דת וחילוניות.
    ü     חגיגת חגים וקיום אירועים וטכסים.
    ü     תולדות העלייה; מתי ומדוע עלו?
                                     כיצד התבצעה העלייה?
                                     איזו תקופה הייתה בארץ?
                                     כיצד הסתגלו לתנאים החדשים כאן?
    ü     היכרויות וחברויות.
    ü     חתונה; מתי התחתנו והיכן?
                        כיצד נערך הטכס? 
    ü     הריון ולידה של ילדים ונכדים.
    ü     לידתכם וגידולכם.

    הוסיפו לרשימה שאלות שמעניינות אתכם, בעקבות היכרותכם האישית עם בני המשפחה. למשל, אם ידוע לכם שסבכם השתתף באחת המלחמות, אתם יכולים לשאול אותו על כך.

    ü     שאלות לשאול את האחים:
    מהו שמם ומה מקור השם?
            מתי ואיפה נולדו?
            מה עיסוקם (לימודים, צבא, עבודה)?
           מהם תחומי ההתעניינות שלהם? האם יש להם תחביבים?
           מה משותף לי ולאחי? האם הם יכולים לספר לי על עצמי כפי שהם רואים אותי? האם היו לנו חוויות משותפות?
           מה הם מאחלים לי לשנת המצוות?
    ü     שאלות לשאול את סבא וסבתא:
        מתי ואיפה נולדו?
           כיצד הם זוכרים את הבית בו גדלו? באיזו שפה דיברו?
    ü     האם היו מנהגים מיוחדים? מאכלים מיוחדים?
    ü     אם נולדו בארץ אחרת - באיזה גיל היו כשעלתה המשפחה לארץ? מה היה מסלול העליה? האם יש סיפורים מיוחדים מהעליה? מה היה המקום הראשון אליו הגיעו בארץ?
    ü     מה היה הרקע ההיסטורי שבו גדלו? (למשל - השואה, מבצעי העליה הגדולים מאירופה, ארצות ערב, אתיופיה או בריה"מ לשעבר)
    ü     מי היו הוריהם (סבא וסבתא רבא)? מה הם (או מה היו) שמותיהם? מתי ואיפה נולדו? האם זכורים סיפורים מיוחדים מאבא ואמא? האם זכורים שירים וסיפורים שנהגו לספר ולשיר לילדים?
    ü     מה הם זוכרים מילדותם? באילו בתי-ספר ובאיזו שפה למדו? מי היו חבריהם? באילו משחקים נהגו הילדים באותם ימים לשחק? האם יצאו לטיולים או לפעולות בתנועה?
    ü     כיצד נפגשו סבא וסבתא? מתי ואיפה התחתנו? מה הם זוכרים מחתונתם? אילו מתנות היו מקבלים אז?
    ü     מה עיסוקם ומה תחביביהם? האם היו להם עיסוקים אחרים במשך חייהם? מה הם אוהבים לעשות?
    ü     מה הם מאחלים לי לשנת המצוות?
    ü     הכרזת מדינת ישראל – היכן היית באותה תקופה ומה הזכרונות שלך מאז?
     אפשרויות להגשת העובדה:
    1. עבודה מודפסת עם הראיון.
    2. סרט וידאו.




    את הראיון אפשר להציג כשאלות תשובות, וניתן לערוך כסיכום.


    בנוסף יש להוסיף לכל ראיון תשובות לשאלות הבאות:
    א. מה הרגשתם בזמן הראיון?
    ב. מה חידש לכם הראיון?
    ג. מהו ה"שיעור לחיים" שלמדתם מהראיון? 






    מקורות:


שער שני : שמות המשפחה


פעילות חקר בנושא שם משפחה
https://sites.google.com/site/shorasimbeshharut/my_fmame

http://www.jewishgen.org/
אתר לשמות  משפחה יהודיים


אתר לחקר עדות
http://www.zooloo.co.il/more/Name/Jewish_community.asp