יום חמישי, 8 במרץ 2012

שער שלישי: ראיונות עם בני משפחה


  • "כשאמא באה הנה יפה וצעירה,                                    
    אז אבא על גבעה בנה לה בית
    חלפו האביבים - חצי מאה עברה       
    ותלתלים הפכו שיבה בינתיים."
                                                        מתוך חורשת האיקליפטוס / נעמי שמר                                    

    נעמי שמר כתבה רבות על חיי הוריה, החלוצים מעמק כנרות, אשר עיבדו את אדמות הגליל התחתון, חוו שמחות וחוו מלחמות, חוו אהבה וחיי חברה וחיו חיים השייכים לתקופה של תחילת המאה ה-20. בשיריה ניתן למצוא רמזים לתקופה זו שהייתה ואיננה עוד.

    גם אתם יכולים להפיח חיים בסיפורי הנוסטלגיה של הוריכם ושל הורי הוריכם.

    ý    ערכו ראיון עם בני משפחתכם הבוגרים (הורים, סבא וסבתא, דודים/ות).
    בקשו מהם לחשוף אתכם לחוויותיהם מהתקופה בה היו בגילכם, וכתבו זאת בכל דרך שהיא (יומן בגוף המספר, שיר, חיבור, כתבה וכדומה). שימו לב שכל פרטי הראיון יבואו לידי ביטוי ביצירתכם.
    ניתן לצייר ציור בהשראת הראיון ולצרפו לאשר כתבתם.

    עריכת ראיון היא פעולה מורכבת במקצת. עליכם לזכור, כי המסע אל העבר המשפחתי טומן בחובו חוויות והתרגשויות משמחות, אולם לפעמים מתגלים אירועים עצובים או קשים. יש אנשים שהפתיחות היא טבעם ויש אנשים ששיחות מסוג זה קשות להם יותר. לא תמיד תקבלו תשובות לשאלותיכם, אבל ייתכן גם שתיכנסו לעולם הקסום של הנוסטלגיה בתחומים שכלל לא העלתם על דעתכם לשאול עליהם. 

    כדאי לבקש מהמרואיין לתעד את הראיון עמו על-ידי הקלטה או הסרטה.
    כמו-כן, ניתן לבקש ממנו מסמכים, תמונות וחפצים הקשורים לסיפור חייו.
    אפשר לצרף תמונות עכשווית שלכם עמו.
    כדאי להכין רשימה של שאלות, טרם הראיון.


    עצות לראיון מוצלח:

         הדרך הטובה ביותר להכיר מישהו היא לדבר איתו ולראיין אותו.
    אפשר לראיין את ההורים בנפרד או יחד, אבל חשוב להקדיש לכך מספיק זמן. הראיון יכול להיות קצר – אם אבא ואמא לא אוהבים לדבר על עצמם, ויכול להיות ארוך מאד, מלא בסיפורים וזכרונות.
    מומלץ מאד להקליט את הראיון. אם תרצו לכתוב הכל בזמן הראיון, הסיפורים יסופרו בקצב הכתבה, ולכולם יימאס מהר. בראיון מוקלט אפשר לדבר חופשי, בלי לנסות לזכור את מה שנאמר, ואחרי הראיון יש לכם את כל הזמן שתצטרכו כדי להוציא מהטייפ את הסיפורים החשובים. אם תרצו אפשר לציין על נייר מתי נאמרו דברים חשובים, כדי שיהיה קל יותר לאתר אותם בהקלטה אחר-כך. כדאי מאד גם לשמור את ההקלטות. בשנים הבאות הן יכולות להפוך לזיכרון חשוב, ואולי תוכלו לתת אותן לאח או לאחות הקטנים כאשר יגיע תורם לכתוב עבודת שורשים.
    לראיון צריך לבוא מוכנים מראש. יש להגדיר את מטרת הראיון, ולנסח מראש את השאלות. כמובן שבזמן הראיון אפשר לשאול שאלות נוספות, אולם השאלות המוכנות והגדרת המטרה תעזור לכם לודא שתקבלו את המידע שרציתם, ולא תסטו מהנושא.
    ראיונות יש לעשות עם כל אחד מבני המשפחה שתרצו להכניס לעבודה. אם יש קרוב משפחה שגר רחוק – אפשר לעשות ראיון קצר בטלפון (בתנאי שיהיה באמת קצר). מצד שני זו הזדמנות מצוינת לנסוע אל הדוד שלא הייתם אצלו כבר שנים.

    נושאים לשאלות:                                                     

    ü     מקום ושנת לידה.
    ü     הווי חיי הקהילה.
    ü     זיכרונות מחיי היום יום כבני נוער וכבוגרים.
    ü     סגנון לבוש.
    ü     צורות הבילוי בתקופתם.
    ü     סיפורי ילדות משעשעים.
    ü     משחקי ילדות ותחביבים.
    ü     תנועות נוער, חוגים ועבודה.
    ü     שפה מדוברת וסגנון השפה העברית.
    ü     שמות וכינויים.
    ü     חינוך ולימודים.
    ü     חיי משפחה ותפקידים בבית.
    ü     שבת, דת וחילוניות.
    ü     חגיגת חגים וקיום אירועים וטכסים.
    ü     תולדות העלייה; מתי ומדוע עלו?
                                     כיצד התבצעה העלייה?
                                     איזו תקופה הייתה בארץ?
                                     כיצד הסתגלו לתנאים החדשים כאן?
    ü     היכרויות וחברויות.
    ü     חתונה; מתי התחתנו והיכן?
                        כיצד נערך הטכס? 
    ü     הריון ולידה של ילדים ונכדים.
    ü     לידתכם וגידולכם.

    הוסיפו לרשימה שאלות שמעניינות אתכם, בעקבות היכרותכם האישית עם בני המשפחה. למשל, אם ידוע לכם שסבכם השתתף באחת המלחמות, אתם יכולים לשאול אותו על כך.

    ü     שאלות לשאול את האחים:
    מהו שמם ומה מקור השם?
            מתי ואיפה נולדו?
            מה עיסוקם (לימודים, צבא, עבודה)?
           מהם תחומי ההתעניינות שלהם? האם יש להם תחביבים?
           מה משותף לי ולאחי? האם הם יכולים לספר לי על עצמי כפי שהם רואים אותי? האם היו לנו חוויות משותפות?
           מה הם מאחלים לי לשנת המצוות?
    ü     שאלות לשאול את סבא וסבתא:
        מתי ואיפה נולדו?
           כיצד הם זוכרים את הבית בו גדלו? באיזו שפה דיברו?
    ü     האם היו מנהגים מיוחדים? מאכלים מיוחדים?
    ü     אם נולדו בארץ אחרת - באיזה גיל היו כשעלתה המשפחה לארץ? מה היה מסלול העליה? האם יש סיפורים מיוחדים מהעליה? מה היה המקום הראשון אליו הגיעו בארץ?
    ü     מה היה הרקע ההיסטורי שבו גדלו? (למשל - השואה, מבצעי העליה הגדולים מאירופה, ארצות ערב, אתיופיה או בריה"מ לשעבר)
    ü     מי היו הוריהם (סבא וסבתא רבא)? מה הם (או מה היו) שמותיהם? מתי ואיפה נולדו? האם זכורים סיפורים מיוחדים מאבא ואמא? האם זכורים שירים וסיפורים שנהגו לספר ולשיר לילדים?
    ü     מה הם זוכרים מילדותם? באילו בתי-ספר ובאיזו שפה למדו? מי היו חבריהם? באילו משחקים נהגו הילדים באותם ימים לשחק? האם יצאו לטיולים או לפעולות בתנועה?
    ü     כיצד נפגשו סבא וסבתא? מתי ואיפה התחתנו? מה הם זוכרים מחתונתם? אילו מתנות היו מקבלים אז?
    ü     מה עיסוקם ומה תחביביהם? האם היו להם עיסוקים אחרים במשך חייהם? מה הם אוהבים לעשות?
    ü     מה הם מאחלים לי לשנת המצוות?
    ü     הכרזת מדינת ישראל – היכן היית באותה תקופה ומה הזכרונות שלך מאז?
     אפשרויות להגשת העובדה:
    1. עבודה מודפסת עם הראיון.
    2. סרט וידאו.




    את הראיון אפשר להציג כשאלות תשובות, וניתן לערוך כסיכום.


    בנוסף יש להוסיף לכל ראיון תשובות לשאלות הבאות:
    א. מה הרגשתם בזמן הראיון?
    ב. מה חידש לכם הראיון?
    ג. מהו ה"שיעור לחיים" שלמדתם מהראיון? 






    מקורות:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה